האויבים האכזריים השמידו לחלוטין את העם הנבחר, שכן הפועל אָכַל מבטא כליה מוחלטת של יַעֲקֹב. המעבר בפסוק מלשון יחיד ללשון רבים מתאר את המלך הרשע וצבאו, או את עשיו וזרעו, אשר פגעו בבית המקדש, הוא נָוֵהוּ, ואותו הֵשַׁמּוּ והפכו לשממה. אף על פי שהחורבן בא כעונש מאת ה', האומות חרגו מהגזרה, פגעו באכזריות בעם עצמו במקום להסתפק בהרס המבנה, והתגאו בניצחונן תוך חילול שם ה'. כעת, האומה השבורה שרויה בגלות ובדוחק המונעים ממנה להתפלל כראוי, והיא זועקת לרחמי ה' ולשפיכת זעמו על הגויים שפגעו בעם היחיד המכיר אותו.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק ז׳
כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.