על אף חורבן הבית הראשון, נאמר כאן מִזְמוֹר לְאָסָף מתוך נחמה על כך שה' כילה את זעמו בעצים ובאבנים ולא השמיד את עם ישראל, אשר נותר עמו ונחלתו. מתוך השבר עולה זעקת כאב ותמיהה כלפי אֱלֹהִים, כיצד התאפק ואפשר לאויבים בשר ודם לגבור על מקום קודשו. תהליך החורבן היה מדורג ואכזרי, כאשר תחילה בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, היא ארץ ישראל כולה, מתוך גאווה וחילול הקודש. לאחר מכן הם טִמְּאוּ אֶת־הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, ולבסוף שָׂמוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּים, כשהם מחריבים את העיר לכדי תלי אבנים שוממים ואף חופרים באדמתה כדי לחפש מטמונות.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק א׳
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קׇדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.