גניחת הכאב של עם ישראל, השרוי בגלות כבתוך בית סוהר, עולה בבקשה שתָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, זעקה המייצגת גם את ייסורי המשיח הכבול. התפילה מבקשת שייסורי המאסר ייחשבו לעם ככפרה, ושה' יפעל בכוחו העצום וביכולתו הבלתי מוגבלת, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ. בכוח זה מתבקש ה' להושיע את בְּנֵי תְמוּתָה, הלוא הם האנשים הקרובים למוות מרוב צרותיהם או בניהם של הרוגי המלכות שמסרו את נפשם. המילה הוֹתֵר מבטאת בקשה כפולה: להשאיר בחיים את הנידונים למוות, ויחד עם זאת להתיר את כבליהם ולהוציאם לחופשי מן השבי.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק י״א
תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.