קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם נמצאים בבעיה כל כך גדולה, עד שאין לכם שום דרך לצאת ממנה לבד, ורק קיוויתם שמישהו חזק יבוא ויציל אתכם? בדיוק ככה הרגיש עם ישראל כשהיה בגלות. העם הרגיש כמו אָסִיר, אדם שכלוא בבית סוהר ולא יכול להשתחרר. מתוך הצרה הקשה עולה אֶנְקַת העם, שזוהי צעקה, גניחה ובכי עמוק של כאב שנועדו לבקוע את שערי השמיים. בתפילה זו מבקשים מה' שיפעל כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ, כלומר ישתמש בכוחו העצום וביכולתו שאין לה גבול, כדי לעזור לאותם בְּנֵי תְמוּתָה, אנשים שנמצאים בסכנה גדולה בגלל כל הצרות הקשות שנפלו עליהם. הבקשה מה' היא הוֹתֵר אותם, כלומר, פתח את הקשרים שכובלים אותם, שחרר אותם ותשאיר אותם בחיים. התפילה מסבירה שגם אם העם טעה בעבר, עצם הקושי שהם עוברים עכשיו והתפילה הכנה שלהם מכל הלב, מספיקים כדי שה' ירחם עליהם, יקבל את בקשתם ויושיע אותם.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק י״א
תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֢ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.