שלטונו של האדם על הבריאה, שניתן לו כמתנה מאת ה', מתפרס גם אל המרחבים הקיצוניים והרחוקים מסביבתו הטבעית. בזכות שכלו ותחבולותיו, האדם מצליח למשול ולצוד את צִפּוֹר שָׁמַיִם הפורחים באוויר, וכן את דְגֵי הַיָּם השטים עמוק מתחתיו. שליטה זו מתבטאת גם ביכולתו להיות עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים, כלומר לחלוף בדרכי הים ולנווט באמצעות ספינות שהוא בונה, אם כי יש המפרשים שביטוי זה מתייחס לחיות הים עצמן החולפות במצולות. ברובד נוסף, מרחבים ויצורים אלו מסמלים כוחות רוחניים ומלאכים אשר עתידים כולם להכיר באדנותו של ה'.
תהלים, פרק ח׳, פסוק ט׳
צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אׇרְח֥וֹת יַמִּֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.