המבקש מתחנן אל ה' שירכז בו את השגחתו המלאה, ומבקש פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כדי להינצל מרודפיו מבלי שייאלץ לגרום להם רעה. לשם כך הוא זועק תְּנָה־עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, בקשה לגבורה פיזית והעצמה שכלית, או לחלופין לכוח פנימי של איפוק בדומה למידת הסבלנות האלוהית. הוא מציג את עצמו כמי ששייך לה' בהכנעה מוחלטת וקורא לעצמו לְבֶן־אֲמָתֶךָ, שפחתך, כעבד יליד בית שעבודת ה' מושרשת בו מלידה דרך אמו. מתוך חיבור טבעי זה הוא מבקש וְהוֹשִׁיעָה, תפילה להצלה מוסרית ונקייה שלא תדרוש ממנו לפגוע באחרים.
תהלים, פרק פ״ו, פסוק ט״ז
פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחׇ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.