ה' ניצב תמיד בהיכון להיענות לתפילת האדם, ומבטיח כי כאשר הוא יִקְרָאֵנִי מתוך המצוקה, מיד וְאֶעֱנֵהוּ. עצם הצרה אינה הסתרת פנים אלא השגחה שנועדה לעורר את האדם לקרבה ולתפילה, ובשעת הקושי ה' מצהיר עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה, כמי שמשתתף בצערו ומגן עליו, בעוד המאמין שומר על אמונתו. מתוך כך מובטחת הישועה שבה ה' אומר אֲחַלְּצֵהוּ, כלומר ישלוף ויוציא אותו מן הסכנה מבלי שייגרם לו כל נזק. תהליך זה מסתיים לא רק בהישרדות אלא בהבטחה וַאֲכַבְּדֵהוּ, שמשמעותה הענקת גדולה, שפע חומרי, עצמאות מעזרת אדם, והכבוד שבהקשבת ה' לדיבורו.
תהלים, פרק צ״א, פסוק ט״ו
יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.