המעבר מקשר אהבה למערכת יחסים ממוסדת דורש התחייבות וחלוקת משאבים, וכך מצהירה הדוברת כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי מתוך לקיחת אחריות והשגחה אישית על כרמה. במישור הלאומי זוהי קביעת ה' כי עם ישראל נותר תמיד תחת השגחתו גם בגלות, ועתיד להתקבץ מחדש. בפנייה הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, המכוונת לה' שהשלום שלו, לשלמה המלך או למשיח, מוקדש החלק המרכזי המסמל את השכר הנצחי לעולם הבא, את עשרת השבטים האבודים או את שכרם של מלמדי התורה. לעומת זאת, החלק הנותר, וּמָאתַיִם, ניתן לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיוֹ, הם השומרים, והוא מייצג את השכר הנאכל בעולם הזה, את שכר התלמידים, או את שני השבטים שיחברו לאחיהם לעת גאולה.
שיר השירים, פרק ח׳, פסוק י״ב
כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לְפָנָ֑י הָאֶ֤לֶף לְךָ֙ שְׁלֹמֹ֔ה וּמָאתַ֖יִם לְנֹטְרִ֥ים אֶת־פִּרְיֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.