קשר אהבה ספונטני ובלתי מחייב, המגיע לשלב של מערכת יחסים קבועה וממוסדת, דורש הסכמים, חלוקת משאבים והתחייבויות הדדיות, שבמסגרתם הכלה מוותרת על חלק מנחלתה כנדוניה [ביאור שטיינזלץ]. מתוך תמונה אנושית זו, הפרשנים מזהים בפסוק אלגוריה עמוקה למערכת היחסים בין ה' לישראל, למשפט ביום הדין ולימות המשיח.
בהכרזה כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הדוברת לוקחת בעלות ואחריות, ומצהירה כי הכרם נמצא תחת השגחתה הישירה והאישית [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. במישור הלאומי, זוהי קביעתו של ה' כי למרות שישראל גלו ונמסרו ביד אומות העולם, הם נותרו לעולם שלו, חקוקים על לבו ונמצאים תחת השגחתו התמידית [צרור המור, רש"י]. היסטורית, הכרזה זו באה בעקבות נאמנותם של ישראל בגלות בבל, כאשר סירבו להשתחוות לצלם, ובכך הוכיחו לה' כי הם כרמו הבלעדי [תורה תמימה]. כמו כן, הכרם משמש כסמל לאומה כולה, אשר עתידה להתקבץ מחדש ולשוב להיות יחד [אבן עזרא, עזרא בן שלמה, מצודת דוד].
בנוגע למילים הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, קיימת מחלוקת יסודית מיהו אותו "שלמה". בעוד שיש הסבורים כי מדובר בכינוי קודש לה', "המלך שהשלום שלו" [חומת אנך, מנחת שי], פרשנים אחרים טוענים כי זהו המקום היחיד בשיר השירים שבו השם מתייחס לשלמה המלך כפשוטו [תורה תמימה], או שהוא משמש ככינוי למלך המשיח מזרע דוד [אבן עזרא, צרור המור, עזרא בן שלמה].
המספר אלף זוכה למגוון פירושים. ביום הדין, אלו שגזלו וניצלו את ישראל ישיבו לה' את הקרן, היא האלף [רש"י]. בעולם הרוחני, האלף מסמל את השכר העצום השמור לעולם הבא [חומת אנך], או את השכר הנצחי שיקבלו הגוף והנפש על עמלם בעולם הזה [מלבי"ם]. בהקשר של לימוד תורה, האלף הוא שכרו של רב המלמד תורה ברבים, או שכרו של מי שלומד תורה מתוך קושי וצער [תורה תמימה]. בראייה היסטורית ומשיחית, המספר מסמל את עשרת השבטים האבודים שעתידים לשוב תחת הנהגת המשיח [אבן עזרא, מצודת דוד], או מרמז לאלף השישי, שבו תתרומם מלכות בית דוד [צרור המור, עזרא בן שלמה].
המילה לְנֹטְרִים משמעותה שומרים [מצודת ציון], והם אלו שזוכים בחלק הנותר. החלוקה של וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיוֹ ממשיכה ומשלימה את הרעיונות הקודמים. המאתיים מייצגים תוספת שכר או תשלום הניתן לתלמידי חכמים ולמנהיגי הדור [רש"י, מלבי"ם], או שהם מסמלים את החלק השישי מהעם ששלמה המלך פטר מעבודות המלכות כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לתורה [תורה תמימה]. בעולם הלימוד, בעוד שהרב או הלומד מתוך מסירות וצער מקבלים אלף, התלמיד או הלומד מתוך מנוחה מקבלים מאתיים [תורה תמימה].
מבחינת השכר האלוהי, המאתיים הם פירות המצוות שאדם זוכה לאכול בעולם הזה, בעוד הקרן נשארת שלמה לעולם הבא [חומת אנך]. במישור הלאומי, המאתיים מסמלים את שני השבטים, יהודה ובנימין, שיחברו לעשרת השבטים לעת גאולה [אבן עזרא, מצודת דוד], וכן מסמלים את תחיית המתים שעתידה להתרחש מאתיים שנה לפני תום האלף השישי עבור שומרי התורה [צרור המור, עזרא בן שלמה]. ברובד הפילוסופי, בעוד האלף שייך לשכל ולהשגה העליונה, המאתיים ניתנים לחושים האנושיים המסייעים בהשגה זו [רלב"ג]. לבסוף, יש הרואים בחלוקה זו ביטוי של ענווה מצד חכמי ישראל, המודים לפני ה' כי הגדולה והיכולת להרבות (האלף) כולה שלו, ובידם עלה רק לקיים ולשמור את המעט (המאתיים) כפי השגתם הדלה [ספורנו].