קרה לכם פעם שהייתם רחוקים מהבית המון זמן, וכשסוף סוף חזרתם הכל היה כל כך מוכר ונעים, עד ששכחתם שבכלל הייתם רחוקים? הנביא מספר לנו על הבטחה מרגשת מאוד של ה' לעם ישראל, הבטחה של חזרה הביתה שתרפא את כל הכאבים מהעבר.
תחילה ה' מבטיח וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה. שבט יהודה הרגיש חלש ועייף, ולכן ה' ייתן לו כוח, אומץ וגבורה. לעומתם, על עשרת השבטים נאמר וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ. בני יוסף לא היו חלשים, אבל הם היו אבודים ורחוקים מאוד בגלות, ולכן הם היו זקוקים להצלה ולישועה כדי למצוא את הדרך חזרה.
כדי לתאר את החזרה הזו, הנביא משתמש במילה מיוחדת במינה, וְהוֹשְׁבוֹתִים. המילה הזו מחברת בתוכה שתי פעולות שונות: ה' גם ישיב אותם חזרה לארץ ישראל, וגם יושיב אותם בה בנחת, בביטחון ובשלווה.
כשהם יחזרו, המציאות תהיה כל כך נפלאה עד שיתקיים בהם וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים. פירוש המילה זְנַחְתִּים הוא עזיבה. כלומר, מרוב שיהיה לעם ישראל טוב, הם ישכחו לגמרי את הימים הקשים שעברו עליהם, וזה ירגיש כאילו הם מעולם לא נעזבו. הכל יחזור להיות קרוב ואוהב כמו פעם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם. ה' חוזר לשמור עליהם, להשגיח עליהם, ותמיד להקשיב ולענות להם כשהם קוראים אליו ומתפללים.