עמוס, פרק ח׳, פסוק ב׳

יצא לכם פעם להסתכל על חפץ פשוט ורגיל לגמרי, ולגלות שהוא מסתיר בתוכו מסר סודי וחשוב? ה' מראה לנביא עמוס מראה של כְּלוּב קָיִץ, שהוא בעצם סל מלא בפירות של סוף העונה. ה' משתמש בסל הפירות הזה כדי להסביר לעמוס משהו על העתיד של העם. יש כאן משחק מילים מעניין, כי המילה קָיִץ נשמעת ממש כמו המילה קֵץ, שפירושה סוף. בדיוק כמו שפירות הקיץ סיימו את תהליך הגדילה שלהם, הבשילו ונאספו מן העץ אל תוך הסל, כך גם הזמן של עם ישראל בארצו הגיע לסיומו והם יצטרכו לעזוב אותה. למרות שהמסר הזה לא קל לשמיעה, ה' עדיין קורא לעם במילים עַמִּי יִשְׂרָאֵל. הקריאה הזו מראה לנו שגם בשעת כעס כשחייבים לתקן את המצב, ה' עדיין אוהב אותנו מאוד, שומר על רחמיו וזוכר את המעשים הטובים של האבות שלנו. בסוף, ה' אומר לֹא־אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ. הכוונה היא שעד עכשיו ה' סלח והעביר את הטעויות של העם, אבל עכשיו הוא לא יכול להמשיך להעלים עין, והם חייבים לקחת אחריות על המעשים שלהם.