דברים, פרק י״ג, פסוק ג׳

אפילו אם נביא שקר מציג חיזוי עתידי מדויק, שהוא הָאוֹת, או מחולל נס המשנה את הטבע, המכונה וְהַמּוֹפֵת, אל לעם ללכת אחריו. יכולתו להציג הוכחות אלו נובעת מניסיון שה' מנסה בו את העם, מכישוף ואחיזת עיניים, או מכך שהיה בעבר נביא אמת שהושחת וכעת מנצל את אמינותו. תכלית מעשיו היא לֵאמֹר ולהסית את העם ללכת אחרי כוחות נסתרים, אך משה מזהיר במאמר מוסגר כי אלו אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם, כלומר אלים רחוקים שאין כל הוכחה הגיונית לקיומם ורק המסתורין סביבם מפתה. מטרת ההדחה היא וְנָעָבְדֵם, לבצע עבודה מעשית שנועדה להפיק תועלת מאותם אלילים. מול פיתוי זה עומדת ההבנה שהתורה נצחית, וכל ניסיון להשתמש בנסים כדי לעקור את מצוותיה מעיד בהכרח על שקר מוחלט שיש לדחותו על הסף.