דברים, פרק י״ג, פסוק י׳

דינו של המסית לעבודה זרה חורג מכללי המשפט הרגילים, והציווי המוחלט הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ מלמד שאין מרחמים עליו או מחפשים לזכותו בדין, ואף ניתן ללכוד אותו באמצעות עדים בסתר. החובה להכות במסית בתחילה מוטלת אישית על האדם שניסו להדיחו, ועל כך נאמר יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ, כדי לאפשר לו לנקום על הניסיון לאבד את נשמתו ולהוכיח לציבור שהעונש אכן מוצדק. אם המסית לא מת ממכה זו, שאר הציבור משלים את ההוצאה להורג בסקילה, כפי שמצווה וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה, מה שמבהיר כי מדובר בהליך משפטי מוסדר ולא בלקיחת החוק לידיים. חומרה ייחודית זו אינה נובעת מאכזריות, אלא מרחמים עמוקים על החברה כולה במטרה לבער את הרע וליצור הרתעה מוחלטת מפני הסכנה הרוחנית.