דברים, פרק י״ג, פסוק י״ב

ענישתו של המסית לעבודה זרה נועדה לשמש באופן חריג ככלי הרתעה ציבורי, כדי שוְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן באמצעות פרסום פומבי של גזר הדין. פרסום זה מתבצע על ידי השהיית העונש עד להתקבצות העם בירושלים כדי שיחזו בו, או לחלופין על ידי ביצוע מידי ושליחת איגרות, שכן די בשמיעת הדברים. מטרת ההרתעה אינה נקמה אלא רחמים על העם ושיכוך כעסו של ה', שכן הפחד ימנע מאחרים לחטוא ויבטיח שוְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת את ההסתה, שמוגדרת כמעשה חמור למרות שנעשתה בדיבור בלבד. הגדרת העבירה תחומה לכַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה, ולכן העונש חל רק על מי שמדיח לעבודות זרות שדינן סקילה, ולא על המדיח לפעולות פחותות כמו חיבוק ונישוק הפסל.