תארו לעצמכם אדם שעשה טעות חמורה ופגע במישהו בלי כוונה, ועכשיו קרוב משפחה של הנפגע, שנקרא בתורה "גואל הדם", כועס עליו מאוד. לאן הוא יכול ללכת כדי להיות מוגן? התורה פונה אל השופטים במילים עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ. ה׳ חוזר על הציווי הזה כדי להזהיר את השופטים שהם האחראים המרכזיים לדאוג שערי המקלט יהיו מוכנות ופעילות.
ההוראה היא שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ. הערים האלו לא יכולות להיות סתם ערים רגילות. הן צריכות להיות מפוזרות במקומות שונים בארץ ועם הכוונה ברורה בדרך, כדי שמי שבורח יוכל להגיע אליהן במהירות. בנוסף, אלו חייבות להיות ערים חזקות ושמורות היטב, כדי שגואל הדם לא יוכל לפרוץ פנימה בכוח. עיר המקלט נועדה גם להגן על האדם שפגע בשוגג וגם לעזור לו לכפר על הטעות שלו. ברגע שהוא נכנס אל העיר, כולם יודעים את הכללים. גואל הדם יודע שאסור לו בשום אופן לפגוע בו שם. מצד שני, האדם שברח מבין שהוא לא יצא פטור לגמרי. הוא לא יכול להמשיך בחייו הרגילים, אלא הוא נשאר סגור בעיר המקלט כעונש על מה שקרה, כדי לקחת אחריות ולתקן את מעשיו.