הציווי עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ בא כאזהרה מיוחדת לבית הדין, שעליו מוטלת האחריות המעשית לדאוג להקמת ערי המקלט ולפקח עליהן. ההוראה שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ דורשת לפזר את הערים ברחבי הארץ עם הכוונה בולטת כדי לקצר את דרך הבריחה, וכן לבסס אותן כערי מבצר חזקות שימנעו מגואל הדם לפרוץ לתוכן בכוח. בעוד שעצם הגלות נועדה לכפר על הרצח בשגגה גם ללא סכנה מיידית, הפריסה המדויקת של הערים נובעת מהפחד המוחשי מנקמה. כניסת הרוצח לעיר אינה פוטרת אותו ממעשהו, אלא מכניסה אותו למסגרת משפטית של סגר מחייב, תוך קביעת איסור מוחלט על גואל הדם לפגוע בו.
דברים, פרק י״ט, פסוק ז׳
פרשת שופטים
עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.