דיבורו של הכסיל משולל היגיון מתחילתו ועד סופו, ויש לו נטייה קבועה להידרדר ולהחמיר. תְּחִלַּת דִּבְרֵי־פִיהוּ סִכְלוּת, שכן ראשית דבריו היא טיפשות וטעות, אך הדיבור צובר תאוצה עד שוְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה, כלומר מסתיים בשיגעון, בלבול ואובדן הדעת. לעיתים זוהי הידרדרות מוסרית מכוונת שנועדה להכעיס, בדומה לדרכו של יצר הרע המכשיל את האדם בשלבים עד לחטאים חמורים כעבודה זרה. דפוס הרסני זה אפיין רשעים בהיסטוריה שהחלו ביהירות כלפי ה' או בקבלת דברי שטנה, וסיימו בעצות זדוניות, במעשים הרסניים ובנזק מוחלט.
קהלת, פרק י׳, פסוק י״ג
תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.