שרשרת הדורות האנושית היא אינסופית, אך לאורכה שוררת אכזבה מתמדת. אף על פי שיש אֵין־קֵץ לְכָל־הָעָם והמון רב אֲשֶׁר־הָיָה לִפְנֵיהֶם שזכה לשפע חומרי עצום, בני האדם לעולם אינם מסופקים בחלקם. גם כאשר מתחלף שלטון והציבור תולה תקוות במנהיג חדש, בסופו של דבר גַּם הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׂמְחוּ־בוֹ, שכן טבע האדם אינו משתנה והדורות ממשיכים לחזור על שגיאות העבר ולהיכנע ליצר הרע. מציאות מעגלית זו, שבה לעיתים הצלחת הרשעים אף גורמת לצדיקים לעבוד את ה' בעצבות, מוכיחה כי התקווה הנתלית בחילופי דורות או מנהיגים היא הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ.
קהלת, פרק ד׳, פסוק ט״ז
אֵֽין־קֵ֣ץ לְכׇל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.