קהלת, פרק ד׳, פסוק י״ז

העמידה הראויה מול ה' דורשת מהאדם זהירות מוסרית וכוונה פנימית. ההוראה שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים קוראת לאדם לשמור על דרכיו ולהגיע למקדש, לבית הכנסת או לבית המדרש בטהרה ומתוך רצון לנדב, ולא כתוצאה מחטאים המחייבים הבאת קורבן. גישה זו, שבה האדם בוחר להיות וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ בקול ה' ולקיים את מצוותיו, רצויה הרבה יותר מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כלומר מנתינת קורבנות של אנשים החוטאים מתוך קלות דעת וללא תשובה אמיתית. כסילים אלו פועלים כך כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע, שכן חוסר הבנתם מוביל אותם לפגוע בעצמם, והם אף אינם יודעים כיצד לתקן את הרע שעשו.