קהלת, פרק ד׳, פסוק ט׳

שותפות וחיבור בין בני אדם עולים בערכם על הבדידות בכל תחומי החיים, ולכן טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד. ברמה המעשית, ישנן מלאכות שאדם בודד אינו יכול לבצע בגפו, ועבודה משותפת מניבה רווח, המכונה כאן שָׂכָר, גדול משמעותית מזה של היחיד, כך שאֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. שותפות זו מעניקה רשת ביטחון במקרה של נפילה כלכלית או קושי בהשגת צרכים בסיסיים, ומומלצת גם בחיי הנישואין שבהם ה' מצטרף כשותף המעניק ברכה. מעבר לרווח החומרי, יתרון השניים בולט גם בלימוד התורה, שכן לומדים המשתפים פעולה מתקנים טעויות זה של זה, זוכים להשראת שכינה ומעבירים מסרים לציבור בצורה ברורה יותר.