קהלת, פרק ד׳, פסוק י״ד

יתרונה של החכמה על פני העושר והמעמד מתבטא בכך שנער נבון מסוגל להיחלץ מבית כלא או ממקום של טינופת, ומשם מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ. הצלחתו כה טבעית עד כי נראה שנועד לכך, והוא שומר על ענווה גם כאשר הוא מתהווה למלך, אף על פי שנוֹלַד רָשׁ, כלומר אדם עני ודל. מנגד, המשפט כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ עשוי להתפרש כביקורת על מלך זקן וכסיל. בשל סכלותו, אותו מלך מאבד את רכושו ושב להיות עני, או שהוא מתגלה כדל בדעת ובכישורי הנהגה חרף מעמדו הרם.