קרה לכם פעם שראיתם משהו ממש לא הוגן, ופשוט רציתם לעצום עיניים כדי לא לראות את זה בכלל? כשמתבוננים בעולם ורואים שיש בו לפעמים מעשים רעים של אנשים שפוגעים באחרים, עולה מחשבה מעניינת. אם נשווה בין אנשים שחיים עכשיו, אנשים שכבר נפטרו, וכאלה שבכלל לא נולדו, מי נמצא במצב הכי רגוע?
האנשים שחיים היום מרגישים ורואים את הדברים הלא נעימים שקורים סביבם. האנשים שכבר נפטרו אומנם נחים עכשיו, אבל הם עדיין נושאים איתם את הזיכרון של הדברים הרעים שהם חוו כשהיו בחיים. ולכן, נאמר שוְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם, כלומר במצב עדיף גם מהחיים וגם מהמתים, נמצא מי שעֲדֶן, שפירושו עדיין, לא נולד ולא הגיע לעולם.
אבל רגע, איך אפשר להגיד על מישהו שבכלל לא קיים ש"טוב" לו? התשובה היא שזו פשוט הדרך של השפה שלנו לתאר משהו שקשה להסביר במילים. הכוונה היא שמי שמעולם לא נולד, מעולם לא פגש את המעשים הרעים, והם בכלל לא נגעו בו. הוא פשוט נמצא במצב של שקט, רחוק מכל פגיעה או צער שיש בעולם.