המרדף האנושי אחר עושר, שררה וחוויות חומריות מוביל לריקנות במקום להעניק משמעות. כִּי יֵשׁ־דְּבָרִים הַרְבֵּה, בין אם מדובר באיסוף מותרות ושעשועים, ברדיפה אחר הישגים חולפים, או בשקיעה בחקירות פילוסופיות במקום קיום מצוות ה', אשר רק מַרְבִּים הָבֶל ומעצימים את חוסר התוחלת. מתוך כך מתעוררת השאלה מַה־יֹּתֵר לָאָדָם, כלומר איזה יתרון או רווח אמיתי יישאר לו בסוף ימיו מכל עמלו. מכיוון שתחושת הבעלות על רכוש היא אשליה והישגי העולם הזה אינם נצחיים, האדם החכם מבין כי אין יתרון ברדיפה אחר הבלים אלו ובוחר להסתפק במועט.
קהלת, פרק ו׳, פסוק י״א
כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.