עיקר מאבקו ההישרדותי של האדם נועד לספק את צורכי קיומו, כך שכל עמל האדם מוקדש לפיהו ולמילוי מחסורו הפיזי. אולם, סיפוק חומרי זה הוא ארעי בלבד, שכן המזון יורד הלאה והפה לעולם אינו שבע באמת. מעבר לכך, קיים חוסר השלמה עמוק יותר, שכן וגם הנפש לא תמלא לעולם מן התענוגות הארציים. מכיוון שהנפש חצובה מעולמות עליונים, שום הון אינו יכול לרצות אותה, והיא נותרת ברעב תמידי לעסוק בתורה ובייחוד שמו של ה'. משום כך, על האדם לדאוג לייעודה הרוחני של נשמתו באמצעות צדקה ומעשים טובים, לבל תוכרת ותיאלץ לשוב בגלגול כדי להשלים את חסרונה.
קהלת, פרק ו׳, פסוק ז׳
כׇּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.