קהלת, פרק ו׳, פסוק י׳

כל הישג, עושר או מעמד שאדם רוכש לעצמו, מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, כפופים תמיד למגבלות המציאות. גם כאשר מדובר בדמויות היסטוריות דגולות, בסופו של דבר מתנפצת אשליית הכוח ווְנוֹדָע אֲשֶׁר־הוּא אָדָם, כלומר מתברר לכל כי הוא בסך הכל בשר ודם בן תמותה ולא אל. מכיוון שהאדם סופי ושכלו מוגבל, הוא וְלֹא־יוּכַל לָדִין, לריב או להתווכח, עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ, שעניינו כוח חזק ואלים. מגבלה אנושית זו ניכרת הן בחוסר היכולת להתנגד למלאך המוות, והן בהיעדר האפשרות להקשות על ה' ולהבין בשלמות את סדר הנהגתו בעולם.