יצא לכם פעם להגיד משהו לא במקום לחבר, והוא פשוט חייך אליכם אף על פי שבלב הוא נשאר פגוע? או שאולי עשיתם משהו לא טוב, וההורים הסתכלו עליכם במבט מאוד רציני? לפעמים, טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק. עדיף להראות כעס אמיתי או להציב גבולות ברורים, מאשר לצחוק ולחייך חיוך מזויף כאילו הכול בסדר. אם חבר פוגע בנו, עדיף להראות לו שאנחנו כועסים כדי לפתור את הבעיה ולא לשמור כעס בלב. אותו דבר קורה כשההורים שלנו, או ה׳, מעירים לנו. כאשר הם מראים לנו רֹעַ פָּנִים, כלומר מראה של פנים זועפות, דואגות או מחמירות, זה לא בא מתוך רצון להרע לנו, אלא מתוך אהבה. המבט הרציני והביקורת עוזרים לנו להבין שטעינו, וכך יִיטַב לֵב, הלב שלנו מתהפך לטובה, מתעדן, ואנחנו מתקנים את המעשים שלנו והופכים לאנשים טובים יותר.
קהלת, פרק ז׳, פסוק ג׳
ט֥וֹב כַּ֖עַס מִשְּׂח֑וֹק כִּֽי־בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.