קרה לכם פעם ששמעתם שמשהו מרגיז קרה, אבל רק כשהסתכלתם וראיתם את זה בעיניים שלכם, באמת התחלתם לכעוס? זה בדיוק מה שקרה להמן. בהתחלה, המן בכלל לא שם לב שמרדכי לא משתחווה. היו סביבו כל כך הרבה אנשים, והוא היה כל כך גאה בעצמו, שמרדכי פשוט נבלע בהמון. אבל אחרי שהעבדים סיפרו לו על כך, המן החליט לבדוק את זה בעצמו. ברגע שהוא ראה את זה קורה בעיניים שלו, הכעס שלו התפרץ בעוצמה גדולה הרבה יותר מאשר כשרק שמע על כך.
המן היה קפדן מאוד. הוא דרש שכל אדם יהיה גם כֹּרֵעַ וגם מִשְׁתַּחֲוֶה, ומי שלא עשה את שתי הפעולות יחד, מיד עורר את הכעס שלו. המן רצה להבין למה מרדכי מסרב. הוא חשב שאולי מרדכי, בגלל שהוא יהודי, לא משתחווה רק בגלל שהמן ענד על הבגדים שלו סמל של עבודה זרה. כדי לבחון את זה, המן הוריד את הסמל ועבר בכוונה ליד מרדכי. כשהוא ראה שמרדכי עדיין לא זז ממקומו ולא משתחווה לוֹ, המן הבין שזה אישי לחלוטין ושמרדכי פשוט מסרב לכבד אותו.
באותו רגע, וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה. המילה וַיִּמָּלֵא מתארת איך הכעס מילא אותו לגמרי, והמילה חֵמָה מתארת כעס כל כך חזק שממש מחמם את הגוף. אבל למרות כל הכעס העצום של המן, מרדכי פעל מתוך צדקות ואמונה בה', ולכן כעס של אדם רגיל לא באמת יכול היה להזיק לו.