קרה לכם פעם שרציתם לארגן משהו בסוד, ומיהרתם מאוד לעשות הכול לפני שמישהו יגלה ויקלקל את התוכנית? זה בדיוק מה שהמן עושה ברגע שהוא מקבל את טבעת המלך. הוא לא מבזבז אפילו רגע אחד וממהר לפעול כבר באותו היום, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ. המן פועל במהירות כזו מתוך פחד שאם ימתין, המלך יבין שהתוכנית מכוונת נגד עם ישראל ויתחרט.
הוא שולח את הפקודות שלו לכל שרשרת הפיקוד בממלכה. קודם כל אל האֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי, שהם השרים הגדולים והחשובים ביותר שקרובים למלך. מתחתיהם נמצאות הַפַּחוֹת, שהם השליטים של אזורים קטנים יותר, ולבסוף המכתבים מגיעים גם אל שָׂרֵי עַם וָעָם, שהם המנהיגים המקומיים של כל אומה ואומה.
שימו לב שהמכתבים נכתבו כְּֽכׇל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן, ולא המלך. המן עוקף את הכללים ופונה ישירות אל סופרי המלך כדי שכולם יחשבו שהוא מדבר בשם המלך אחשורוש. הוא נזהר מאוד לא להראות למלך את המכתבים המוכנים, כדי שאחשורוש לא ירחם על היהודים או יפחד מה' ויבטל הכול.
בדרך כלל, מכתבים של המלך נכתבים רק בשפה הרשמית של הממלכה. אבל המן רצה להיות בטוח שאין שום טעויות, ולכן ציווה לכתוב לכל מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ. המטרה שלו הייתה שכל אדם, אפילו הפשוט ביותר, יבין מיד את הפקודה בלי לחפש מישהו שיתרגם לו. כדי להבטיח שהתוכנית שלו תצליח בשקט, המן שלח את המכתבים לכל שר בנפרד ובסודיות מוחלטת, כדי שהם לא יוכלו לדבר אחד עם השני או לשנות את דעתם.