תארו לעצמכם שהכנתם ארוחה חגיגית וטעימה, ואתם מחכים כבר שהאורחים יגיעו לפני שהאוכל יתקרר ויתקלקל. זה בדיוק מה שקורה בארמון. המלך אחשורוש שומע את ההזמנה המפתיעה של אסתר למשתה, והוא כל כך שמח ומסכים לה מיד. הוא פוקד על המשרתים שלו מַהֲרוּ אֶת הָמָן, כלומר, רוצו מהר ותביאו את המן ללא עיכוב. למה כל כך דחוף למלך? הסיבה פשוטה, אסתר כבר הכינה את כל האוכל, והמלך רוצה שהם יגיעו מהר לפני שהסעודה תיהרס.
המלך מוסיף ואומר שצריך להביא את המן כדי לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר. מהמילים האלו אנחנו מגלים סוד קטן על מה שהמלך באמת חושב באותו רגע. המלך בכלל לא מתכוון לתת להמן כבוד מיוחד בזה שהוא מזמין אותו. הדבר היחיד שמעניין את אחשורוש הוא האהבה שלו לאסתר והרצון לשמח אותה ולמלא את הבקשה שלה מיד. בשביל המלך, המן הוא בסך הכל משרת שחייב לעזוב את כל מה שהוא עושה באותו רגע ולהתייצב מיד כדי למלא את הפקודה של המלכה.