שמות, פרק כ״ד, פסוק י״ד

לקראת עלייתו הממושכת להר סיני, משה מותיר אחריו מערכת הנהגה ומשפט זמנית. וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר משה כי עליהם להמתין במחנה או בגבול ההר ולשבת בהנהגה, באומרו שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה, כשהוא חולק כבוד ליהושע משרתו וכולל גם אותו עמו. כסמכות משפטית עליונה הוא מצהיר וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם. משה קובע כי אדם שיש לו סכסוך ותביעת רכוש מול חברו, כלומר מִי בַעַל דְּבָרִים, מחויב לגשת בעצמו אל השופטים ולהוכיח את טענותיו, ולכן יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.