לאחר כריתת הברית בין ה' לעם, וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אל מורדות ההר, שאינו מוזכר במפורש משום שהמקום ברור מאליו. הקבוצה לא עלתה עד הפסגה שנועדה למשה לבדו, אלא עצרה בנקודה מסוימת כדי להשתחוות מרחוק לקראת המפגש עם השכינה. אליהם הצטרפו וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, ששמותיהם הושמטו במכוון כדי ללמד שיש לכבד כל דיין בכל דור, שכן ייתכן שהוא ראוי כאותם זקנים עלומים. במעמד זה זכו המנהיגים להזנה רוחנית מזיו השכינה שחיזקה אותם כמעין אכילה ושתייה, אך בעוד שהזקנים הגיעו לנבואה יציבה, נדב ואביהוא חרגו מן הגבולות והציצו באור השכינה באופן שראוי היה לעונש.
שמות, פרק כ״ד, פסוק ט׳
פרשת משפטים
וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.