תארו לעצמכם שקיבלתם הזמנה אישית ומיוחדת לפגוש מלך גדול, איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה למנהיגים של בני ישראל. אחרי שהם סיימו לכרות את הברית המיוחדת עם ה', הם זכו למעין קבלת פנים מרגשת אצל מלך מלכי המלכים.
התורה מספרת לנו על משה, אהרן, נדב ואביהוא, וכותבת וַיַּעַל, כלומר שהם עלו. לאן הם עלו? אל הר סיני כמובן. אבל הם לא עלו עד הפסגה ממש. המקום הכי גבוה בהר היה מיועד רק למשה. שאר המנהיגים עלו רק עד נקודה מסוימת במעלה ההר כדי להשתחוות מרחוק.
יחד איתם עלו גם וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. שמתם לב שהתורה לא מזכירה את השמות של הזקנים האלה? יש לזה סיבה חשובה. התורה רוצה ללמד אותנו לכבד כל שופט ומנהיג. גם אם אנחנו לא מכירים את השם שלו או חושבים שהוא לא מפורסם כמו משה ואהרן, הוא עדיין חשוב וראוי לכבוד בדיוק כמו אותם שבעים זקנים.
המפגש הזה היה רוחני ועוצמתי מאוד, וכל אחד הגיב אליו קצת אחרת. משה התנהג בענווה רבה. לעומת זאת, נדב ואביהוא קצת עברו את הגבול והציצו יותר מדי באור המיוחד של ה'. למרות שהם עשו טעות, ה' בחר להמתין ולא להעניש אותם באותו רגע, כדי לא להרוס את השמחה הגדולה של המעמד.
החוויה המדהימה הזו מתוארת כאילו הם אכלו ושתו, אבל לא מדובר באוכל רגיל. זו הייתה תזונה רוחנית. הם נהנו מהקרבה לה' ומהאור המיוחד שלו, וזה נתן להם כוח עצום, ממש כמו שאוכל טעים ומזין מחזק את הגוף שלנו.