שמות, פרק כ״ד, פסוק א׳

פרשת משפטים

Exodus 24:1Sefaria

וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃

לאחר פירוט נרחב של חוקים ומשפטים שיועדו לכלל העם, מופנית כעת קריאה אישית וייחודית המשרטטת את מבנה ההנהגה הרוחנית של ישראל. קריאה זו ממחישה את פערי המדרגות בהשגה הנבואית ובהתקרבות אל הקודש.

שאלת תזמונו של ציווי זה עומדת במוקד מחלוקת מרכזית בין המפרשים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים [רש"י, רבנו בחיי, חזקוני ואחרים] היא שפרשה זו נאמרה לפני מעמד הר סיני ומתן עשרת הדיברות. לשיטתם, הכתוב משתמש בפועל בעבר מוקדם, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר, כדי ללמד שציווי זה נאמר עוד קודם לכן, לפני הפרשיות הקודמות [הכתב והקבלה, ברטנורא]. מנגד, פרשנים אחרים מחזיקים בגישה כי האירועים מסודרים כרונולוגית, והציווי ניתן מיד לאחר מתן תורה, לאחר שמשה סיים להעביר לעם את המשפטים והם קיבלו אותם עליהם בשמחה [רמב"ן, אבן עזרא, רשב"ם, ספורנו].

הביטוי וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר מדגיש את המעבר מן המצוות שהופנו לכלל בני ישראל, אל הוראה המיועדת למשה עצמו לאחר שיסיים לכרות את הברית עם העם [ספורנו, אבן עזרא, קאסוטו]. הניסוח עֲלֵה אֶל ה' במקום "עלה אלי" מוסבר על ידי הפרשנים בשתי דרכים עיקריות. על דרך הפשט, זהו סגנון מקראי שגור להזכיר את השם המפורש במקום להשתמש בכינוי גוף [רמב"ן, אבן עזרא הקצר, שד"ל, תורה תמימה]. על דרך הסוד והמדרש, הדיבור מתייחס למלאך המנהיג את העולם שפועל בשליחות ה', שמצווה על משה לעלות אל מקום הכבוד, או לחלופין, ה' הוא שמצווה על משה לעלות אל אותו מלאך [רמב"ן, רבנו בחיי, שפתי כהן, אברבנאל].

אל העלייה להר מצטרפים אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. זקנים אלו הם הבכורות והמובחרים שבעם [אבן עזרא, צאינה וראינה]. היעדרותם של אלעזר ואיתמר, בניו הצעירים של אהרן, מוסברת בכך שה' צפה את חטאם העתידי של נדב ואביהוא, וביקש להשאיר את אלעזר ואיתמר במחנה כדי להבטיח את המשכיות זרע הכהונה ולא לערבב את שמחת קבלת התורה בעונשם [הטור הארוך, ברכת אשר].

הרכב העולים משקף היררכיה רוחנית ברורה. בעוד שמשה ניגש לבדו אל הערפל והקודש, שאר המנהיגים עולים רק עד גבול מסוים, והעם נשאר למרגלות ההר. העלייה המשותפת מתאפשרת בזכות נוכחותו של משה, הפועל כעבד נאמן המכניס את אורחיו לחצר המלך ומעלה אותם עמו בהתאם להכנתם הרוחנית [שד"ל, אלשיך, רש"ר הירש]. מטרת העלייה של קבוצה נבחרת זו היא וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק השתחוויה שנועדה להביע הודאה ושבח לה' על נתינת התורה, ולקבל את עול המלכות והברית מרחוק, מחוץ לאזור שאליו ייכנס משה לבדו [שד"ל, אברבנאל, קאסוטו].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק כ״ג
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.