שמות, פרק כ״ד, פסוק ט״ז

תהליך ההתגלות האלוהית מגיע להשלמתו כאשר וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי, באופן המעניק יציבות לעולם ורומז להשראת השכינה העתידית במשכן. בשלב הבא וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, תקופה המהווה זמן הכנה לקראת הבאות. יש הסבורים כי בימים שלפני מתן תורה הענן הסתיר את ההר או את אש הכבוד האלוהי, בעוד אחרים סבורים כי לאחר מתן תורה הענן כיסה את משה עצמו כדי לזככו לקראת המפגש. בתום ימי ההמתנה, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן. קריאה זו נועדה לחלוק למשה כבוד לפני שמיעת הדיברות, או להזמינו לצעוד בבטחה אל תוך הערפל האלוהי דרך שביל מיוחד שנבקע עבורו, כדי להשיג את חכמת התורה.