יצא לכם פעם לחכות לאורח מאוד חשוב, והקדשתם ימים שלמים רק כדי להכין את הכול לקראתו? במעמד הר סיני קרה משהו דומה ומרגש מאוד. המילה וַיִּשְׁכֹּן מספרת לנו שהכבוד של ה׳ ירד ונשאר לנוח על הר סיני. הרגע הזה היה כל כך מיוחד, שכל העולם שעד אז רעד והתרגש, מצא סוף סוף שקט ויציבות, ממש כמו המנוחה שהייתה בעולם אחרי ששת ימי הבריאה.
אבל אי אפשר לגשת מיד אל הקדושה הגדולה הזו. המילים וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים מתארות שענן מיוחד כיסה את ההר במשך שישה ימים שלמים. הימים האלה היו ימים של הכנה. משה היה צריך לחכות בסבלנות ולהכין את הלב והגוף שלו כדי להיות טהור ומוכן, כמעט כמו מלאך, לפני שהוא נכנס אל המקום הקדוש שבו נמצאת השכינה.
ורק אז, אחרי שתקופת ההכנה הסתיימה, הגיע הרגע הגדול. הכתוב אומר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. ה׳ מזמין את משה לעלות למעלה ולהיכנס אל תוך הכבוד האלוהי. וכדי שמשה יוכל להיכנס בבטחה, ה׳ עשה לו נס מדהים מִתּוֹךְ הֶעָנָן: הוא פתח עבורו שביל מיוחד בתוך הענן והערפל, ממש כמו השביל שנפתח בתוך המים כשישראל עברו בים סוף, וכך משה צעד פנימה בבטחה כדי לקבל את התורה.