תארו לעצמכם שאתם עומדים מול מראה כל כך עוצמתי ומאיר, שקשה בכלל לתאר אותו במילים. בני ישראל עמדו מול הר סיני, כשההר כולו היה מכוסה בענן כבד. פתאום, בראש ההר, התגלה כבוד ה'. הכוונה היא לנוכחות המיוחדת של ה', שנקראת גם שכינה.
הנוכחות הזו נראתה כאש אוכלת, אבל חשוב לדעת שלא מדובר באש רגילה ששורפת דברים, אלא באור רוחני ועליון. למרות שהמראה היה אדיר וחזק, בני ישראל לא פחדו כלל. להפך, הנפש שלהם הפכה לזכה וטהורה, והם הרגישו קרובים מאוד לה', ממש כמו נביאים. גם משה לא נרתע, אלא ניגש ונכנס לתוך הענן ביראת כבוד כדי להתקרב אל ה'.
התורה מספרת שהמראה הזה נגלה לעיני בני ישראל, והכוונה כאן היא לעיניים הרוחניות של העם. בדיוק כמו שאש נתפסת טוב יותר בחומר שמתאים לה, כך גם החוויה המיוחדת הזו הורגשה אחרת אצל כל אחד. מי שהכין את הלב והנפש שלו לקראת המעמד, זכה להרגיש ולהבין את הקרבה לה' בצורה עמוקה ועוצמתית הרבה יותר.