שמות, פרק ו׳, פסוק כ״ה

חתימת רשימת היוחסין של שבט לוי נועדה להדגיש כי משה ואהרון שווים לחלוטין במעלתם, והם אלו העומדים יחד בתור רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם. הכתוב מתמקד באֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן אשר לָקַֽח־ל֨וֹ אישה בזכות היותה עזר רוחני עבורו, כדי להכין את הקרקע להופעת בנם פִּֽינְחָ֑ס שעתיד לקבל את ברית הכהונה לעולם. זהותה של האישה אינה מפורשת, אך נאמר כי היא מִבְּנוֹת פּֽוּטִיאֵל֙, שהיה אדם נכבד בישראל או לחלופין דמות בעלת שם מצרי המעיד על רקע משפחתי מעורב. מסורת חז"ל מסבירה את לשון הרבים במילה זו בכך שזהו כינוי סמלי המעיד על ייחוסה הכפול של האם, הן ליתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה והן ליוסף שהכניע את יצרו.