שמות, פרק ו׳, פסוק כ״ט

לאחר קטיעת רצף העלילה, המילים וַיְדַבֵּר ה' משיבות את הסיפור אל הציווי המקורי, או לחלופין מציגות ציווי חדש המבהיר למשה כי הוא לבדו השליח המרכזי. ההכרזה אֲנִי ה' מהווה תזכורת להבטחת הגאולה וחיזוק לכך שבידי ה' הכוח להוציאה לפועל. הציווי דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ דורש ממשה להעביר את דבר ה' במדויק מתוך גרונו שלו, ללא חשש מקשיי דיבור. עם זאת, מאחר שפיו של משה הפך לכלי קודש שאינו ראוי לשוחח עם מלך רשע, אהרן יופקד על מלאכת ההסברה. כך נשמר כוח הדיבור הישיר של משה לרגע השיא של מתן תורה.