קרה לכם פעם שהתחלתם לספר לחברים סיפור מותח, פתאום עצרתם כדי להסביר משהו באמצע, ואז הייתם צריכים להזכיר לכולם איפה עצרתם כדי להמשיך? זה בדיוק מה שקורה כאן. התורה עצרה את העלילה כדי לפרט את שמות המשפחות של השבטים, וכעת היא חוזרת אל הסיפור המרכזי.
לכן, המילים וַיְדַבֵּר ה' אינן ציווי חדש, אלא פשוט תזכורת למה שה' כבר אמר למשה לפני ההפסקה. ה' רוצה לחזק את משה לקראת הפגישה עם מלך מצרים ואומר לו אֲנִי ה'. כלומר, אני הוא זה ששולח אותך ויש לי את הכוח לקיים כל מה שהבטחתי.
ה' מוסיף ומבקש ממשה: דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה... אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ. ה' מבטיח למשה שהוא לא יהיה שם לבד. משה רק צריך להעביר לפרעה את המילים המדויקות של ה', ממש כפי שהן, בזמן שאהרן אחיו יעזור לו להסביר את הדברים. ככה משה יכול להיות בטוח ורגוע, כי המילים שהוא יאמר הן בעצם המילים של ה' בעצמו.