יחזקאל, פרק ב׳, פסוק י׳

Ezekiel 2:10Sefaria

וַיִּפְרֹ֤שׂ אוֹתָהּ֙ לְפָנַ֔י וְהִ֥יא כְתוּבָ֖ה פָּנִ֣ים וְאָח֑וֹר וְכָת֣וּב אֵלֶ֔יהָ קִנִ֥ים וָהֶ֖גֶה וָהִֽי׃ {ס}

התגלות נבואית זו מפגישה את הנביא עם מגילה המכילה מסר אלוהי כבד משקל. המגילה נפרסת לנגד עיניו במלואה, והיא עמוסה בתוכן מורכב המקיף את העבר, ההווה והעתיד, תוך התמקדות בתוצאות מעשיהם של בני אדם והשגחת ה' בעולם.

הפעולה שבה היד וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי מתארת את פתיחת המגילה והצגתה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. פריסה זו אינה רק פעולה פיזית אלא בעלת משמעות רוחנית: ה' פתח את המגילה כדי שהנביא יוכל להשיג ולהבין את הנבואה לאשורה ולעומקה, בניגוד לספר חתום וסתום שאינו מובן לקוראיו [מלבי"ם].

המגילה מתייחדת בכך שהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר. ברובד הפשט, רוב הפרשנים מסבירים כי המגילה הייתה כתובה משני צדיה – הן בצד הקדמי הפונה אל הקורא והן בעברה השני, בגב המגילה [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מעבר לתיאור הפיזי, פרשנים שונים מזהים בכך משמעויות סמליות עמוקות. יש המפרשים שהכתיבה משני הצדדים מסמלת את ממד הזמן, וכוללת את מה שהיה בראשית הדברים ואת מה שעתיד להתרחש בסופם [רש"י, חומת אנך]. גישה אחרת רואה בכך רמז לרבדים השונים של התורה והנבואה, הכוללים את החלק הנגלה ואת החלק הנסתר [מלבי"ם]. בהקשר הנסתר, יש אף הקושרים את המושג הכפול של פנים ואחור לסוד גלגול הנשמות [חומת אנך].

המילים וְכָתוּב אֵלֶיהָ מתפרשות במשמעות של "כתוב עליה" או "כתוב בה" [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. תוכן המגילה מסוכם בשלוש מילים: קִנִים וָהֶגֶה וָהִֽי. רוב הפרשנים מסכימים כי שלוש המילים הללו הן מילים נרדפות המבטאות כולן צער, נהי ומספד [רד"ק, מצודת דוד]. באופן פרטני, קִנִים משמעו דברי קינה, וָהֶגֶה מתאר קול של המיה, אנחה ויללה כצפצוף היונה [מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ], והמילה וָהִֽי משמעה בכי ונהי [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. קינות אלו מכוונות אל הצרות, החורבן והמשפטים שהכין ה' לעם ישראל המורדים בו, אשר ממאנים לשמוע בקולו [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם].

לעומת פירוש הפשט המזהה את כל המילים כביטויי צער אחידים על החורבן, קיימת גישה מדרשית המחלקת את המילים לשלבים שונים של שכר ועונש. לפי גישה זו, קִנִים מסמל את הפורענות והייסורים שחווים הצדיקים בעולם הזה, אשר נועדו למרק ולתקן פגמים מגלגולים קודמים. המילה וָהֶגֶה רומזת דווקא לשירת ההודיה, הרינון ומתן השכר של הצדיקים לעתיד לבוא, לאחר שסבלו ונתקנו. ולבסוף, וָהִֽי מתייחס לנהי וליללה הנצחית של הרשעים בעולם הבא, אשר לא תיקנו את דרכיהם וישאו בעונשם [רש"י, חומת אנך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פרק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.