יחזקאל, פרק כ״ה, פסוק י״ג

גזר דין של כליה מוחלטת נחרץ על אדום, כאשר ה' מצהיר וְנָטִתִי יָדִי עַל־אֱדוֹם, כלומר יפנה את כוחו להכות בה. כתוצאה מכך הוא ישמיד ממנה כל אָדָם וּבְהֵמָה ויהפוך אותה לשממה, וּנְתַתִּיהָ חׇרְבָּה מִתֵּימָן, בין אם הכוונה שהחורבן יתפשט מפאת הדרום צפונה ובין אם מדובר בעיר מרכזית באדום. הפורענות תכה גם בעיר הגדולה דדן, ואנשיה וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. ההפרדה בפסוק בין חורבן אזור תימן לבין נפילת אנשי דדן בחרב משקפת שתי תקופות היסטוריות נפרדות של פורענות. תחילה הוכתה תימן בלבד על ידי מלך בבל בעוד דדן ניצלה, ורק דורות לאחר מכן, בתקופת החשמונאים, נפלו יושבי דדן יחד עם שאר אדום.