לאחר רצף נבואות החורבן על ישראל ויהודה חל מפנה, ועתה ויהי דבר ה' אלי לאמר נבואה המופנית כלפי האומות השכנות. הדיבור האלוהי מופנה אליהן משום שהיו שכנים רעים ששמחו בגאווה על חילול המקדש, על שיממון הארץ ועל גלות יהודה. הנבואה הראשונה מכוונת אל בירת בני עמון, ומבשרת כי עונשם על כך יהיה חמור ובלתי הפיך. ארצם תיכבש לצמיתות על ידי פרס ומדי, אשר יתיישבו בה דרך קבע, יבנו בה ארמונות ויאכלו את כל טובה ועושרה.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.