הענישה האלוהית המופנית כלפי מואב נושאת אופי מדויק ומדוד, התואם את חומרת חטאם. כאשר נאמר וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, הכוונה היא שמואב יימסרו לידיהם של בני קדם [מצודת דוד]. עם זאת, קיים הבדל מהותי בין עונשם של מואב לעונשם של בני עמון. בניגוד לעמונים שפלשו ולקחו חלקים מנחלת ישראל ולכן איבדו את ארצם לצמיתות, חטאם של מואב הסתכם בכך ששמחו לאידם של ישראל בעת מפלתם. משום כך, עונשם של מואב מוגבל בזמן ובהיקף, וארצם לא תילקח מהם לעולמי עד [מלבי"ם]. תכליתו של עונש זה מובהרת בסוף הפסוק, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' – מתוך הפורענות שתבוא עליהם, יכירו מואב וידעו כי ה' נאמן לשלם גמול ראוי על מעשיהם [מצודת דוד].
יחזקאל, פרק כ״ה, פסוק י״א
וּבְמוֹאָ֖ב אֶעֱשֶׂ֣ה שְׁפָטִ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.