עזרא, פרק א׳, פסוק א׳

Ezra 1:1Sefaria

וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהֹוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכׇל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃

תארו לעצמכם שאתם מחכים המון זמן להבטחה חשובה שתתקיים, ופתאום, ברגע אחד, הכול משתנה והופך למציאות. הספר שלנו נפתח בדיוק ברגע המרגש הזה, שבו תקופת הגלות מסתיימת והגאולה מתחילה. המילה הראשונה היא וּבִשְׁנַת, שמתחילה באות ו', כדי להראות לנו שהסיפור כאן הוא המשך ישיר למה שקרה בספרים הקודמים בתנ"ך. הזמן הוא וּבִשְׁנַת אַחַת, כלומר השנה הראשונה שבה המלך כורש שלט לגמרי לבדו על הממלכה הגדולה של בבל ופרס. הגיע הזמן לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה, שזה אומר לקיים ולהשלים את ההבטחה של הנביא ירמיהו, שניבא שעם ישראל יחזור הביתה אחרי שבעים שנה מתחילת הגלות. כדי שזה יקרה, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ המלך. ה' עורר את הרצון בלב של כורש, אולי בעזרת חלום מיוחד שבו הראה לו שהוא שולט בכל הארץ, וגרם לו לרצות לבנות מחדש את ירושלים. כורש מיד פעל ווַיַּעֲבֶר קוֹל, הוא ציווה על כרוז להשמיע את הבשורה הטובה בְּכָל מַלְכוּתוֹ, כי היהודים היו מפוזרים בהרבה מאוד מדינות. אבל המלך ידע שדיבורים בלבד לא מספיקים, ולכן הוא פרסם את ההודעה וְגַם בְּמִכְתָּב. מכתב רשמי של המלך אי אפשר לבטל לעולם, וכך היה ליהודים אישור כתוב וחזק שהגן עליהם גם שנים רבות אחר כך, כשהיו אנשים שניסו להפריע להם לבנות את בית המקדש. המילה לֵאמֹר בסוף, פשוט אומרת לנו שהמשך הכתוב הוא בדיוק התוכן של אותה הכרזה חשובה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.