ההכרזה על שיבת ציון עוררה גל של תמיכה וסיוע חומרי עבור העולים לירושלים. הביטוי וכל סביבותיהם מתייחס לאלו שהושיטו עזרה לעולים, כאשר קיימת הבחנה בין הפרשנים לגבי זהותם: יש המפרשים כי מדובר בעמים השכנים ועובדי הכוכבים שסייעו ליהודים [רש"י, מצודת דוד], ויש המבארים כי הכוונה היא לאנשים מסביבתם שבחרו לא לעלות בעצמם, אך תמכו באלו שכן [ביאור שטיינזלץ].
אותם תומכים חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בכך שסיפקו להם את כל צורכי הדרך [מצודת דוד], ובפרט הושיטו עזרה לאנשים הדלים והנכשלים שלא היו להם אמצעים משלהם [אבן עזרא]. הסיוע כלל רכוש רב, ובו גם וּבַבְּהֵמָה, שנועדה במיוחד לשמש לרכיבה עבור העולים [אבן עזרא].
בנוסף הוענקו לעולים שפע של דברים המכונים וּבַמִּגְדָּנוֹת. הפרשנים מציגים כמה כיוונים למשמעות מילה זו: גישה אחת מסבירה כי מדובר פשוט במתנות [רב סעדיה גאון, ביאור שטיינזלץ]. גישה שנייה מפרשת שאלו דברים משובחים ומעולים במיוחד, כגון בגדים יקרים, פירות מובחרים, אבנים טובות או כלים יפים [מצודת ציון, רלב"ג]. גישה שלישית קושרת את המילה לשורש "מגד", ומסבירה שהכוונה היא למעדנים [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
הפסוק נחתם במילים לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב, צירוף כפול שנועד להדגיש ולהוסיף ביאור [מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי מילים אלו באות לעשות הפרדה ברורה בין סוגי התרומות: הכסף, הזהב, הציוד ושאר המתנות שניתנו לעולים לצורך מסעם וצורכיהם האישיים, הוענקו בנפרד ומעבר לכל התרומות והנדבות שאנשים התנדבו לתת במיוחד עבור בניין בית ה' [רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].