רשימת הכלים היקרים שהושבו לבית המקדש מציגה מגוון של חפצי קודש, תוך פירוט החומרים שמהם הם עשויים והכמויות שלהם.
המילה כְּפוֹרֵי מתפרשת בקרב רוב המפרשים כמזרקים או ספלים שנועדו לקבלת דם הקרבנות ולזריקתו על המזבח [רש"י, מצודת ציון, רלב"ג, אבן עזרא, שטיינזלץ]. באשר למקור השם, רש"י ומצודת ציון מסבירים כי הוא נגזר מלשון קינוח. הכהן שהיה מקבל את הדם במזרק, היה מקנח את אצבעותיו ואת נטיפי הדם שניתזו על ידו בשפת המזרק. לעומת זאת, שטיינזלץ מציע כי השם נובע מייעודם של הכלים להביא לכפרה. גישה שונה לחלוטין מציג רב סעדיה גאון, ולפיה אין מדובר במזרקים אלא בטסים ופחים רקועים של זהב וכסף. לשיטתו, המילה קשורה ל"כפורת" – מכסה ארון הברית – ומתארת כל חפץ שהוא שטוח, מתוח ורחב, ללא עומק או גובה [וכן מובא בשטיינזלץ].
המילה מִשְׁנִים המתארת את כלי הכסף זוכה למספר פירושים. אבן עזרא ושטיינזלץ מפרשים זאת ככלים בעלי חשיבות משנית לעומת כלי הזהב. מפרשים אחרים רואים במילה נגזרת של המספר שניים או כפילות [רש"י, רלב"ג, רב סעדיה גאון, שטיינזלץ], כאשר שטיינזלץ מוסיף שאלו כלים שנועדו לשמש כמלאי גיבוי. מצודת ציון מציע פירוש מעשי ייחודי ולפיו אלו כלים כפולים שניתן להשתמש בהם משני עבריהם. לחלופין, רב סעדיה גאון מעלה אפשרות שהמילה מצביעה על כך שהכלים היו משונים ושונים זה מזה בצורתם ובמלאכתם.
הצירוף כֵּלִים אֲחֵרִים מתייחס לאלף כלי מקדש נוספים ששמם או סוגם אינו מפורט. שטיינזלץ משער כי ייתכן שאלו כלי קודש מזהב טהור שהיו שייכים למנורה או לשולחן לחם הפנים. אבן עזרא מתייחס לפער המספרי הקיים בין סך הכלים המפורטים בפסוקים אלו לבין המספר הכולל והגדול בהרבה המופיע בהמשך הפרק. הוא מסביר כי הכלים המפורטים כאן הם הכלים הגדולים והמרכזיים בלבד, ואילו המספר הכולל מאגד בתוכו את כלל הכלים שהושבו, הגדולים והקטנים כאחד.