יצא לכם פעם לחכות המון זמן להבטחה חשובה, ולהרגיש שהיא פשוט לא מתקיימת? זה בדיוק מה שהרגישו אברם ושרי. ה' הבטיח לאברם שתהיה לו משפחה גדולה, אבל השנים עברו ושום דבר לא קרה. התורה קוראת לשרי אֵשֶׁת אַבְרָם, לא רק כדי להגיד שהם נשואים, אלא כדי ללמד אותנו שהיא הייתה שותפה מלאה לכל המסעות, החלומות והאמונה שלו.
למרות זאת, היא לֹא יָלְדָה לוֹ. שרי הייתה עצובה מאוד, כי היא חשבה שבגללה ההבטחה של ה' מתעכבת. אברם, לעומת זאת, עמד בניסיון הקשה, לא התלונן והמשיך להאמין. מתוך הקושי, שרי מחליטה לעשות מעשה אמיץ. היא מציעה לאברם להתחתן עם השפחה שלה, בתקווה שייולד להם ילד ושרי תוכל לגדל אותו כאילו היה שלה.
התורה מדגישה את המילה וְלָהּ, כדי להסביר שהשפחה הייתה שייכת אך ורק לשרי, ולאברם אסור היה לקחת אותה בלי רשותה. אותה אישה הייתה שִׁפְחָה מִצְרִית, אבל היא לא הייתה סתם משרתת. היא הייתה נסיכה, הבת של פרעה מלך מצרים! כשפרעה ראה את הניסים הגדולים שה' עשה לשרי כשהם היו במצרים, הוא החליט שעדיף שהבת שלו תהיה שפחה בבית קדוש ומיוחד כזה, מאשר שתהיה מלכה בארמון אחר. וּשְׁמָהּ הָגָר, שם שפרעה בעצמו נתן לה. המשמעות של השם היא "הנה השכר שלך", כלומר, מתנה מיוחדת שהוא העניק לשרי על כך שהיא הייתה כל כך צדיקה וטובה.