חשבתם פעם מה קורה כשמישהו מקבל פתאום משהו נדיר ומיוחד, ובמקום לשמוח ולהגיד תודה הוא מתחיל להרגיש שהוא טוב יותר מכולם? זה בדיוק מה שקרה באוהל של אברהם ושרי. התורה מספרת לנו וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר. הגר נכנסה להיריון מיד, ממש בדרך נס.
אבל במקום להתרגש מהפלא הזה, קרה דבר עצוב: וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. המילה וַתֵּקַל מגיעה מהמילה קל, כלומר שרי פתאום איבדה את החשיבות והכבוד שלה בעיני הגר. הגר התחילה לזלזל בשרי וחשבה לעצמה שאם היא זכתה להיריון כל כך מהר, ושרי נשארה עקרה כל כך הרבה שנים, כנראה שהיא צדקת וטובה יותר משרי. הגר אפילו הרגישה שעכשיו, כשהיא נושאת את התינוק של אברהם, היא האישה החשובה בבית, היא כבר לא כפופה לשרי והיא פשוט הפסיקה להקשיב לה.
שרי נעלבה מאוד מההתנהגות המזלזלת הזו. מתוך הכאב שלה, היא באה בטענות לאברהם והייתה עצובה על כך שהוא שתק ולא התפלל אל ה' ששניהם יזכו לילדים יחד, אלא דאג רק לעצמו.