התעברותה של הגר מהווה נקודת מפנה דרמטית במשפחת אברהם, רגע שבו אירוע פיזי מוביל לשינוי פסיכולוגי ומעמדי עמוק בתוך הבית. הכתוב מציין וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר, סמיכות שמתוכה לומדים הפרשנים כי הגר נתעברה מיד מביאה ראשונה. חיבור זה, המודגש גם על ידי טעמי המקרא המחברים את שתי הפעולות, מצביע על התרחשות נסית וחריגה, שכן ככלל אין אישה מתעברת מביאה ראשונה [רש"י, הכתב והקבלה, גור אריה].
ההבנה כי הרתה באורח פלאי הובילה מיד לתוצאה הקשה: וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. משמעות הפועל וַתֵּקַל היא מלשון קלות, איבוד ערך ופחיתות כבוד [שד"ל, רש"ר הירש]. הפרשנים מציגים שני מניעים עיקריים לזלזול הפתאומי של הגר בשרי:
המניע הראשון הוא תחושת עליונות מוסרית ורוחנית. הגר הסיקה מתוך הנס שאירע לה כי היא צדקת יותר מגבירתה. היא טענה כלפי שרי כי "אין סתרה כגלויה" – כלומר, שרי רק מראה את עצמה כלפי חוץ כצדקת, אך בפועל איננה כזו. הגר הסבירה לעצמה שאם שרי הייתה באמת ראויה, זכותו העצומה של אברהם הייתה פועלת גם עבורה והיא לא הייתה נותרת עקרה כל כך הרבה שנים. עצם העובדה שהגר זכתה להיפקד מיד, העידה בעיניה על פגמים רוחניים נסתרים אצל שרי [רש"י, מלבי"ם, יריעות שלמה].
המניע השני נובע משינוי בתפיסת המעמד החברתי. בעולם העתיק, שפחה שיולדת בן לאדון שלו מספר נשים, עשויה להפוך לאישה הראשית. הגר הרגישה שמרגע שזרעו של אברהם ימשיך דרכה, היא כבר איננה כפופה לשרי ויצאה מרשותה. בעקבות כך, התחזק דימויה העצמי והיא פשוט חדלה לציית להוראותיה של גבירתה [רדק, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ].
בעקבות עלבונה של שרי מזלזולה הגלוי של הגר, באה שרי בטענות כלפי אברהם על כך ששתק ולא התפלל לה׳ שייפקדו בילדים יחד, אלא דאג רק לעצמו [צאינה וראינה]. בנוסף, יש מן המפרשים המזהים ברמזי הכתוב כי תגובתה הקשה של שרי והקפדתה על הגר גרמו לכך שהגר הפילה את עוברה הראשון בעקבות "עין הרע", ורק לאחר מכן חזרה ונתעברה שוב [קיצור בעל הטורים].