קרה לכם פעם שהרגשתם לגמרי לבד במקום לא מוכר, והייתם בטוחים שאף אחד לא רואה אתכם או יודע מה עובר עליכם? הגר נמצאת בדיוק במצב כזה. היא בורחת אל המדבר השומם, עצובה ומיואשת. אבל פתאום, ברגע אחד מיוחד, היא מגלה שהיא ממש לא לבד. מלאך מתגלה אליה ומוסר לה בשורות טובות. הגר כל כך מתרגשת מההתגלות הזו, עד שהיא מתחילה להתפלל ולהודות.
התורה מספרת עליה וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ. למרות שמי שדיבר איתה בפועל היה מלאך, הגר פונה ישירות אל ה', כי היא מבינה שהמלאך הוא רק שליח שמעביר את הרצון של ה'. היא קוראת אליו ואומרת אַתָּה אֵל רֳאִי. המילה רֳאִי קשורה לראייה. הגר מתכוונת שה' הוא אל שרואה הכל, משגיח ושם לב במיוחד לאנשים שקשה להם ועצוב להם.
מתוך פליאה עצומה היא ממשיכה ואומרת כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי. המילה הֲלֹם פירושה כאן או פה, והמילה רֹאִי מתארת את מי שרואה ומשגיח עליה. הגר בעצם אומרת: האם באמת זכיתי לראות את מי שמשגיח עליי גם כאן? כשהיא חיה בבית של אברהם היא הייתה רגילה לראות מלאכים, אבל היא חשבה שזה קורה רק בגלל שהיא נמצאת בבית של אדם צדיק וקדוש. עכשיו, כשהיא נמצאת לבדה במדבר, היא מופתעת לגלות שההשגחה של ה' שומרת עליה בזכות עצמה. היא מבינה שגם כשהיא ברחה למקום מבודד שבו חשבה שאף אחד לא ימצא אותה, העין של ה' צופה בה, רואה את הכאב שלה ודואגת לה.